משה נור, יזם וחלוץ תעשיית הדפוס בפורמט רחב בארץ ובעולם נולד בעיראק ובגיל שנה עלה לישראל ביחד עם משפחתו שהתמקמה בפרדס כץ. אביו של משה היה בעלים של בית הספר היהודי הגדול בעיראק ועבד בו כמורה ואימו היתה מדריכה בבית המלוכה, כאשר לימדה את נשות השרים לרקום ולתפור. במלחמת ששת הימים התגייס משה לצבא לחם ושירת בשיריון חטיבה 7 רס"ל טנקים, ובהמשך במלחמת ההתשה כאשר חלק מהשרות הדריך תותחנות טנקים בבסיס צאלים את כל מחזור המילואים של צה"ל. בטווח מאוחר יותר התנדב משה למילואים ושירת כמ"מ טנקים במלחמת יום כיפור בגדוד שהצטרף לחטיבה – 7 שפרץ ראשן למובלעת הסורית לאחר קרב בלימה. ומאוחר יותר מלחמת שלום הגליל שם ניהל הגדוד קרבות מול הצבא הסורי בבקעה.. היום משמש כיו"ר ומנכ"ל נור אינק הציבורית ובחברות הבנות השונות . וחבר בחבר הנאמנים בבית החולים לניאדו ובשנקר.
בגיל 13 במקביל ללימודיו העל יסודיים עבד משה בבית דפוס בפרדס כץ – "דפוס משי" כדי לסייע בפרנסת הבית ולאחר כשנתיים כבר ניהל את בית הדפוס לבדו. בערב מלחמת יום כיפור (1973) הקים משה נור את החברה המובילה והחדשנית לשלטי חוצות בישראל – "נור פרסום" יחד עם אחיו XXXXX. השלט הראשון שייצרו האחים נור היה לחברת "גינדי", כאשר שנתיים לאחר תחילת הפעילות החברה הגיעה לנתח שוק של 70% משוק שלטי החוצות בישראל.
נור פרסום החלו לייצר שלטים רגילים על צינורות שהיו פזורים לאורך צירים מרכזיים ששודרגו בהמשך כחלק ממדיניות החדשנות של החברה שמיושמת עד היום, לשלטי טלוויזיה. בשנות השמונים זכתה החברה בזיכיונות בכל הרשויות המקומיות בישראל, כאשר ייצרה שלטים של "ברוכים הבאים" ו"צאתכם לשלום" לצד שלטי פרסום מוארים על ידי סוללות. בשנות ה- 80 פיתחה החברה את השלט האלקטרוני, שהיה מבוסס על לדים, והיתה הראשונה בשוק בעולם שפיתחה שלט שכזה ללא לד כחול שהחברה ייצאה לכל העולם בהמשך פיתחה החברה שלטי פייטים מבוססים החזרי אור בתנועתם, והם נרשמו כפטנט וסופקו לעולם כולל מדינות ערב, שעד עד היום משתמשים בפייטים הללו ועושים קירות פייטים עם ציור פסיפס לצורך דקורציית פנים בעיקר
לאחר שזכתה החברה בזיכיונות של מרבית הרשויות המקומיות בישראל להשמת שלטי פרסום, היה צורך במימון על מנת להקים שלטים אלו. משה נור פנה בזמנו למוזי ורטהיימר ז"ל, הבעלים של חברת קוקה קולה שבתמורה להקמת 60 שלטי פרסום המיוחדים תשלם חברת קוקה קולה כחצי מיליון דולר עבור הקמה ופרסום של שלטים מוארים למשך 6 חודשי קיץ במשך 3 שנים. לאחר דריסת הרגל הראשונה של קוקה קולה החלה החברה להקים שלטי חוצות בצמתים מרכזיים בתל אביב בינהם צומת ארלוזורוב (עלית) שהיה צומת מרכזי וגדול, ובכל הצמתים המרכזיים של הערים בפריסה ארצית.
אמצע שנות השמונים, כאשר הביקוש לשלטים הגדולים שצויירו ביד בארץ ובעולם עלה וכמות הציירים הנדרשת היתה מרובה, משה נור הגה את הרעיון לפתח מדפסת צבעונית – נור מאקרו פרינט. החברה פיתחה מכונות דפוס בפורמט רחב, שסיפקו את צרכי שילוט החוצות .
עד לפיתוח מדפסות אלו, שוק שלטי החוצות בישראל ובעולם התבסס על ציירים, שיצרו שלטי ענק ע"ג קירות בעבודת יד קפדנית ועל דפוס משי איטי ומסורבל. מכונות ההדפסה בפורמט רחב הובילו מהפכה בשוק הפרסום וקיצרו משמעותית את זמן ההפקה של שלטי החוצות והוזילו את העלויות.
ההדפסה במדפסות אלו אפשרו פרסום בפרקי זמן קצרים שהגדילו את האפקטיביות של הפרסום ואיפשרו לעסקים קטנים יותר להנות מחשיפה העצומה של שילוט החוצות. מוצרי החברה שווקו בעולם ע"י חברת סאיטקס. באוקטובר 1994 , הונפקה החברה בבורסת NASDAC בניו-יורק ובשנת 2005 , נמכרה החברה לחברת HP.
לצד פיתוח המכונות, פיתחה החברה גם את הדיו היחודי ואת בדי הרשת המיוחדים להדפסות ענק מהירות ואיכותיות המתאימות לתצוגה בתנאי חוץ. למתיחה ע"ג קירות.
במהלך שנות ה- 90 לאחר שחברת נור מאקרו פרינט סיימה עם פיתוח המדפסת, הדיו והשמשונית המיוחדת עלה צורך בשירות ותמיכה למוצרים ומחסנים לאחסון, חתם משה נור עם יאיר שמיר, (מנכ"ל סאיטקס דאז) בנו של רוה"מ דאז יצחק שמיר ז"ל על הסכם שיתוף פעולה בתחום השירות והתמיכה למדפסות ודיו. בנוסף, ליאיר שמיר הכניס משה נור שותפים נוספים בינהם: פועלים שוקי הון, שמרוק (מיכה גייגר וסטנלי גולד) שיחד איתם עשה הסכם שיווק למוצרי החברה לבתי דפוס גדולים הן בישראל והן באירופה וארה"ב.
במקביל לשיתופי הפעולה שנחתמו החלה החברה לפתח את שוק הקירות באירופה ולשם כך, הקימה בית דפוס בעיר קאסל בגרמניה. משה נור החל לבסס דריסת רגל ראשונה באירופה כאשר הגיע לראש העיר ברלין לאחר המלחמה והציע לכסות את ההריסות בשמשונית המודפסת בהתאם לנראות העתידית במטרה שפני העיר ייראו אסתטיים ויתנו תחושה הבניינים משוקמים. לאחר שיקום פני העיר ברלין, המשיכה החברה להציע את שירותיה בתחום הדפוס לבתי קולנוע מובילים באירופה ולחברות מובילות בארה"ב. חברת GAP האמריקאית היתה הראשונה לאמץ את פתרון שלטי החוצות ע"ג קירות במנהטן של משה נור ומשכה אחריה את קלווין לקליין וחברות מובילות נוספות.
בשנת 1994 לאחר שהחברה כבר היתה בשיא, החליט משה להנפיק את החברה במטרה לגייס מימון לפיתוח מכונה שיכולה לתת מענה לפרסום על בניינים ברוחב 5 מטר. ניסיון זה כמעט ונכשל לאחר שלקוח גדול ביטל הזמנות, אך החברה בכל זאת גייסה את המימון הדרוש לה עבור המכונה ומניית החברה החלה להתרומם. לאחר כניסת פורטיסימו כמשקיע מוביל החברה הגיעה לשווי של 300 מיליון דולר היא נמכרה לחברת HP.